אדריכלות ירוקה – תכנון ירוק ובנייה בת קיימא


תוכן המאמר היה מעניין או עזר לכם? שתפו אותו

בניה ירוקה נקראת גם בניה בת קיימא, כלומר, בניה המנסה לקיים מצב או תהליך לאורך זמן. הכוונה היא לאופן בניה העונה על צרכים של משתמשים עכשוויים מבלי שיסכן את אפשרות הדורות הבאים של המשתמשים לספק את צורכיהם שלהם. כדי לממש כוונה זו יש להתבסס על מידע מתחומים מספר: מדעי כדור הארץ, שמירת הטבע, מדעי הסביבה וניהול הצריכה של החברה האנושית. כלומר, באדריכלות ירוקה קיימים יחד היבטים כלכליים ואקולוגיים, בריאותיים ותרבותיים.
בעת תכנון של בניין ירוק יש לטפל בחסכון בצריכת האנרגיה, פיתוח השטחים הירוקים, חסכון במים ושימור מים, שימוש בחומרים שאינם מזיקים לסביבה ובקשר שבין המשתמש לסביבה.

על פי המועצה הישראלית לבניה ירוקה מבנים אחראים על צריכת המשאבים העולמיים ועל ייצור פסולת ופליטות יותר מכל גורם אחר, לפי החלוקה הבאה:

  • 40%-50% מצריכת חומרי הגלם העולמית
  • 30%-40% מצריכת האנרגיה העולמית
  • 25% מכריתת היערות העולמית
  • 17% ממי השתייה העולמיים
  • כ-55% מייצור הפסולת העולמית
  • וכ-30% מפליטות גזי החממה מקורם במבנים.

הבניה הירוקה אשר מטרתה לצמצם את נזקי הפגיעה במשאבי טבע ואנרגיה או בבעלי החיים, משתמשת בספקי אנרגיה טבעיים כמו למשל השמש, המים או הרוח ומשתדלת להמעיט בשימוש באנרגיות מלאכותיות, אשר לצורך הפקתן נדרשת השקעה נוספת של אנרגיה.
האדריכלות הירוקה מתחשבת בעליית איכות החיים ותוחלת החיים ולכן שואפת לקיים את האדם ככל שניתן תוך התחשבות בתהליכים הטבעיים וניצולם לטובת האדם.

להלן סקירה קצרה של המרכיבים העיקריים הנלקחים בחשבון בעת תכנון ובנייה ירוקים:

חסכון באנרגיה
ייצור אנרגיה על ידי שריפת חומרי בערה מסוגים שונים כמו נפט, גז, עץ ופחם, גורמת לפליטה של פחמן דו חמצני שהוא אחד מהגזים האחראיים לבעיות באקלים על פני כדוה”א. על פי המועצה הישראלית לבניה ירוקה, ענף הבניה בישראל אחראי על 60% מכלל צריכת האנרגיה בארץ ועל 34% מפליטת החומרים המזהמים. באמצעות תכנון של מבנים חסכוניים באנרגיה, תוך שילוב אמצעים טכנולוגיים לייצור אנרגיה ממקורות שאינם מתכלים ואינם מזהמים ניתן לצמצם משמעותית את אחוזי הנזק הללו.
התכנון הירוק צריך להיות מותאם לאקלים האזור בו ניצב המבנה, ליכולת ניצול אנרגיית השמש במבנה למטרות הארה וחימום, למשטר הרוחות וכיווני האוורור במבנה ולרמת הבידוד התרמי של מרכיבי הבנייה.
אדריכלות ירוקה חייבת להתייחס להעמדה נכונה של המבנה ביחס לדרום ולתנאים הטופוגרפיים של השטח, למיקום הפתחים בבניין ולממדים שלהם, לבידוד התרמי של מעטפת המבנה, לניצול הריבוד התרמי (עליית אויר חם למעלה ושקיעת אויר קר למטה), להצללה נכונה, לשימוש בגופי תאורה חסכוניים, לניצול מיטבי של האור המלאכותי ולשימוש בפתרונות לניצול אנרגיית השמש, הרוח, והיציבות התרמית של הקרקע.

ניצול נכון וחיסכון במים
צריכת המים הביתית בישראל מהווה למעלה מ40% מצריכת המים השפירים (שהם מים איכותיים ונקיים מרעלים, הראויים לשתייה ע”י בני האדם), ישראלי צורך בממוצע 165 ליטר מים ביום. השימוש הביתי במים מתפלג ל: 40% להדחת אסלות, 5% לשתייה ולבישול, 35% לרחצה, 20% לכביסה וניקיון ו-5% לגינון.
באמצעות תכנון ירוק ניתן לצמצם מאוד את צריכת המים השפירים על ידי שימוש במכלי הדחה קטנים ויעילים, התקנת “חסכמים” להעלאת לחץ המים, חימום מים לטמפרטורה הרצויה לפני הזרמתם בצנרת, שימוש במי מזגנים, איסוף מי גשם, שימוש בחומרי בנייה שמיוצרים בתהליך הדורש מעט מים ובתהליכי בנייה הדורשים כמות קטנה של מים וכן טיהור של מים אפורים (מים שמקורם בכיורי רחצה מכונת כביסה, שטיפת רצפות, ניקוז ונגר עילי) והגדלת שטחים לחלחול מים באזורים הלא מבונים.

ניצול מותאם של קרקע
קרקע שהתקיימה בה פעילות אנושית כלשהי נקראת קרקע מופרת. תכנון בר-קיימא יעדיף שימוש בקרקע מופרת, על מנת לשמר כמה שיותר אזורים טבעיים, וכן כדי לאפשר שימוש בתשתיות קיימות ולצמצם את הפגיעה ואת העלויות הנגזרות מיצירת תשתיות באזורים חדשים.
בנייה ירוקה מעודדת שימוש חסכוני בקרקע לטובת שמירה על שטחים פתוחים ושטחים טבעיים.
תכנון ירוק מתבסס על עירוב פעילויות במרחב הבנוי וכך מקצר את זמן ההגעה אליהן, מיטיב את נגישותן לאוכלוסייה ומקטין את צריכת האנרגיה הגלומה בנסיעות אליהן. (עירוב פעילויות = אזור מסחרי בקומת הרחוב של בניין מגורים, מרפאה באחת הקומות של קניון או מבנה משרדים וכד’)

התייחסות לסביבה
בכל אזור קיימת צמחיה מקומית ובעלי חיים מקומיים. התכנון הירוק משתמש בצמחייה המקומית וכך מאפשר השקייה נמוכה, מוריד את הסיכוי לתחלואה צמחית ושל בעלי החיים באזור.
אדריכלות ירוקה תתייחס גם לשיקום האתר בו בונים באמצעות שיקום בתי הגידול שבו ויצירת בתי גידול חדשים לצמחים ובעלי חיים מקומיים, למשל באמצעות גג ירוק. הגג הירוק עוזר להפחתת טמפרטורת הסביבה, תורם לאיסוף ושימוש במי נגר עילי, מטהר את אויר מגזים רעילים ואבק, מייצר חמצן ומהווה מוקד משיכה לעופות וחרקים, תורם לבידוד אקוסטי ומגן על מערכות האיטום של הגג.

חומרי הבניה
בבניה ירוקה יועדף שימוש בחומרים ירוקים. חומרים ירוקים הינם כאלו שלא כוללים מרכיבים המזיקים לבריאות, חומרים ממוחזרים (למשל, פלטות של שבבי עץ), כאלו שמיוצרים בייצור מקומי החוסך שינוע ולכן חוסך אנרגיה ופליטת גזים, חומרים שתהליך ייצורם הוא פחות פליטת גזים וכאלו שתהליך ייצורם מבוקר מבחינת התחדשות סביבתית. חומרים בעלי אורך חיים ארוך שיחסוך החלפה של מתקנים ומערכות וכמובן חומרים בעלי תו תקן ירוק (תו תקן ירוק מעיד על תנאים המתחשבים בסביבה).

ניהול התכנון והביצוע
בתכנון ירוק נדרש שיתוף מראש של כלל המתכננים של המבנה (בשונה מתכנון רגיל שבו כל מתכנן מצטרף רק בנקודת זמן מסוימת). האדריכלית, המהנדסים והיועצים צריכים להגדיר יחד ומראש את היעדים ואת הדרכים להשגתם.
בעת הבנייה יש לנהל את אתר הבנייה באופן המתחשב בסביבה ובעובדים ע”י הפחתת נסיעות אל האתר וממנו, הפחתת שינוע של חומרים, הפחתת ייצור פסולת והפחתת ייצור אבק. מבנה שמנוהל באופן מחושב יהיה חסכוני ויעיל יותר.

טיפול בפסולת
בחיי בניין ישנן 3 תקופות שונות שבכל אחת מהן מיוצרת פסולת מסוג אחר: תקופת הבנייה, תקופת השימוש במבנה ותום השימוש במבנה.
בתקופת הבנייה נוצרת פסולת שמקורה בחפירות, עודפים של חומרי בנייה, אריזות ומכלים. פסולת זו מהווה מפגע חזותי וסביבתי, וכמובן מזהם. ע”י ניהול נכון, ייצור מקדמי של חומרים מחוץ לאתר הבניה ומחזור חומרים בתוך אתר הבניה, ניתן להפוך את פסולת הבניין ממפגע סביבתי למשאב שימושי.
תקופת השימוש במבנה היא התקופה הארוכה ביותר ולפיכך יצרנית הפסולת הגדולה ביותר. תכנון ירוק יאפשר הפרדת אשפה ביתי ואפילו מחזור שלה, כמו למשל ע”י תכנון חללים ליצירת קומפוסט לגינון.
בתום השימוש במבנה הוא ייהרס או ישופץ – כלומר, תיווצר אשפה הדומה במהותה לזו שנוצרת בתקופת הבניה אם כי מגוונת יותר. אדריכלות ירוקה תעדיף התאמת בניין לשימוש חדש על פני הריסתו על מנת לחסוך פסולת בניין בהיקף רחב.

ולסיכום,
בישראל קיים תקן לבניה ירוקה. מספרו 5281 והוא עבר במהלך שנת 2011 שדרוג רחב ומקיף על ידי עשרות אנשי מקצוע ביוזמת ובמימון המשרד להגנת הסביבה, בניהול מכון התקנים הישראלי ובשיתוף משרד הפנים, משרד הבינוי והשיכון והמועצה הישראלית לבניה ירוקה.
התקן לבנייה ירוקה מציע תחומים לבחינה ומדדים להגדרת מבנה ירוק. בין הנושאים אליהם הוא מתייחס: אנרגיה, מים, חומרים, פסולת, בריאות, תחבורה.
התקן מעניק ניקוד עבור עמידה בדרישות המפורטות בו. צבירת ניקוד תזכה פרויקט בהגדרה “בניין ירוק” כאשר הדירוג (1-5 כוכבים) הוא בהתאם לנקודות שנצברו.

 

יש לכם שאלה שקשורה למאמר?

לחצו כאן למעבר לדף יצירת הקשר

תוכן המאמר היה מעניין או עזר לכם? שתפו אותו