דלתות פנים


תוכן המאמר היה מעניין או עזר לכם? שתפו אותו

תפקידה של הדלת כמעט מובן מאליו אך בכל זאת ראוי להקדיש לכך מחשבה…
לדלת שני תפקידים עיקריים : מחד עליה לייצר חציצה בין חללים ומאידך, לאפשר מעבר בינהם.
על הדלת לייצר מחסום מלא או חלקי למבט, לקול ולטמפרטורה.
החומרים מהם בנויה הדלת יקבעו את יעילותה מבחינת שלושת הגורמים הנ”ל.
הצירים והידית יהיו בעלי השפעה עיקרית על תפקודה של הדלת כמאפשרת מעבר בין שני חללים.

 

מבנה הדלת מכיל כ 6 חלקים בד”כ:

  • משקוף – קורה אופקית בחלק העליון של הפתח.
  • מזוזות – קורות אנכיות משני צידי הפתח, מחוברות בקצה העליון שלהן אל המשקוף
  • כנף – הלוח הנע שבאמצעותו סוגרים את הפתח או מאפשרים מעבר דרכו.
  • הלבשות – סרגלים שמותקנים סביב הפתח על מנת להסתיר את קו החיבור בין המזוזות והמשקוף לקיר.
  • צירים – האביזרים שמאפשרים את תנועת כנף הדלת. בהתאם לסוג הציר תיקבע צורת הפתיחה.
  • ידית – מאפשרת אחיזה נוחה לצורך פתיחה וסגירה של כנף הדלת.

מגוון החומרים מהם ניתן לייצר דלתות הוא רב:

  • זכוכית
  • עץ
  • פלדה
  • אלומיניום
  • פלסטיק וחומרים פולימרים נוספים
  • גבס

כל אחד מהחומרים הוא בעל תכונות שמשפיעות על איכות הדלת ועל תפקודיה השונים.
בבואנו לבחור חומר ממנו תהיינה עשויות הדלתות, עלינו לקחת בחשבון את התפקיד העיקרי שאנו מייעדים להן ולהתחשב בחסרונותיו ויתרונותיו של כל אחד מהחומרים.


להלן סקירה קצרה של יתרונותיהם וחסרונותיהם של חלק מהחומרים בשימושם כדלת:

דלתות זכוכית:
יתרונות
– יתרונותיה של הזכוכית כוללים עמידות למים ולבלייה, מראה קליל, נקי ומודרני, אפשרות שליטה ברמת השקיפות של הדלת – משקוף לגמרי ועד לאטום לחלוטין ופשטות בייצור ובהרכבה, עמידה בפני חרקים ובע”ח.
חסרונות – רגישות למכות (שבר…), יכולות מוגבלות של בידוד קול וטמפ’ ומחיר גבוה יחסית.

דלתות פלדה:
יתרונות – חזקה במיוחד ועמידה לבלייה, עמידה בפני חרקים ובע”ח, שומרת על צורתה ואינה מתעוותת במהלך השנים, יכולה להיות מבודדת היטב בשילוב חומרים מתאימים, קלות משקל.
חסרונות – אין אפשרות למנעול מגנטי, החיבורים במשקוף לא ממש יפים.

דלתות עץ:
יתרונות – העץ הוא חומר חם המשרה רוגע, מבודדת היטב בשילוב החומרים הנכונים,
חסרונות – רגישות למים, לחרקים ולבע”ח, לאור ושמש, לשינויי טמפ’, מחיר גבוה כאשר מדובר בשילוב החומרים הנכון.

דלתות אלומיניום:
יתרונות – קלה מאוד, עמידה ביותר לפגעי מזג האויר ובע”ח, בעלת אפשרויות עיצוב כמעט בלתי מוגבלות, זולה יחסית.
חסרונות – איכותה תלויה עד מאוד במיומנותו של המבצע והמתקין.

 

מאחר ודלתות עץ לסוגיהן נמצאות בשימוש הנפוץ ביותר, הבה נבחן בפירוט רב יותר את הנושא:

ישנן דלתות הבנויות עץ במלואן וישנן כאלו שמשולב בהן עץ עם חומרים אחרים.

דלת עץ מלא – יכולה להיות דלת שבנויה ממספר לוחות של עץ (איכותן נמדדת על פי משקלן הסגולי וככל שהצפיפות שלהן גבוהה יותר כך איכותן  עולה) או כזו שבנויה מגוש שלם של עץ, פלטה אחת (עץ גושני). בכל מקרה, זוהי דלת מאסיבית וכבדה מאוד בד”כ ולכן גם מבודדת מעולה מבחינה תרמית ואקוסטית, החומר טבעי וניתן לתקן בו פגמים שנוצרים לאורך השנים (שריטות, מכות) בקלות יחסית וזהו כמובן גם החומר הבריא ביותר לחיות בסביבתו. דלת עץ מלא רגישה מאוד לאור השמש. אמנם בשימוש כדלת פנים בד”כ לא תהיה חשופה לקרינת שמש ישירה אך במידה וכן יש לטפל בה בחומרים ייעודיים אחת לשנה. דלת כזו רגישה גם לרמת לחות גבוהה ולכל סוג של רטיבות. עץ הוא חומר חי, יש לו אישיות ואופ יחודי לכל סוג. מכיוון שמראה העץ אינו אחיד הרי שישנה חשיבות רבה לאופן שבו עובדים איתו ולגימור הסופי. עדיף להשתמש בעצים קשים לדלת מעץ מלא כך שתוקטן למינימום האפשרות להווצרות עיוותים לאורך השנים. עצים שמתאימים לדלתות עץ מלא הם: דובדבן, אלון, אמבויה, מהגוני, זברנו.

דלת עץ סנדוויץ’ – עשויה משכבות חיצוניות דקות מאוד של עץ שבינהם חומר מילוי.
חומרי המילוי יכולים להיות משלושה סוגים והם אלו שמשפיעים ביותר על איכות הדלת ועל מחירה:
מילוי כוורת – זהו למעשה קרטון דחוס במבנה של כוורת לשם יצירת חוזק. מילוי זה הוא הזול ביותר ובד”כ משמש לדלתות פשוטות עם ציפויים זולים. דלת במילוי כוורת היא הקלה ביותר מבחינת משקל והנחותה ביותר מבחינת איכות, אינה עמידה כלל וכלל לרטיבות, רמת הבידוד התרמי והאקוסטי שלה מאוד נמוכה, היא נפגמת בקלות וקשה לתקן אותה כשזה קורה.
מילוי שבבית – עיסה שבה שבבים של עץ (עץ שאי אפשר ליצור ממנו קרשים או פורניר מסיבות כלשהן – איכות ירודה, גודל חומר הגלם וכו’) המעורבבים עם דבקים על בסיס אוּרֵאה, פנול ופורמלדהייד. מכיוון שבעיסה מערבבים דבק ושבבים, המוצר נקרא “שבבית” ולא סיבית. השבבית הומצאה בשנות ה- 40 של המאה ה- 20, זמן מלחה”ע השניה, כאשר נוצר מחסור בעצים. השבבית הראשונה יוצרה בגרמניה כתחליף לסנדוויץ’. בשבבית אפשר לראות את השבבים שמהם עשויה הפלטה. החיסרון הגדול של השבבית הוא רגישותה ללחות. אם חלילה נרטבת הפלטה, מתחיל תהליך של התנפחות והתפוררות. כמו כן, רגישה השבבית לשינויים מבניים, כלומר, התרופף בורג שהוברג אליה – לא ניתן לחזקו ללא תוספת דבק או חומר אחר.
מילוי פלקסבורד – (MDF – שבבי עץ וסיבי פשתן דחוסים) חומר דחוס ומחורר. בשונה משבבית, כאן לא ניתן לראות את השבבים שמהם עשויה הפלטה. צפיפות החומר מאפשרת עיבוד צורני נוח הן במשטח והן בשפות (קאנטים), ולכן הוא נח כל כך לייצור דלתות. הפלקסבורד אינו מתעוות בתנאי חום וקור וידוע כמעכב בעירה. דלת זו נחשבת לאיכותית ביותר מבין דלתות הסנדוויץ’, מילוי הפלקסבורד הופך את הדלת לכבדה יחסית ולכן גם טובה יותר מבחינת בידוד אקוסטי ותרמי. הציפוי החיצוני שלה יכול להיות זול כמו למינציה, פורמאיקה או יוקרתי כגון ציפוי צבע בתנור (שלייפלק).

 

ולסיום קצת היסטוריה:
זו ההזדמנות להודות למצרים על ההמצאה החשובה ששומרת על הפרטיות שלנו גם היום. המנעול הראשון לדלת שהיה בשימוש במצריים העתיקה כבר לפני כ 4000 שנה. ההיסטוריונים מאמינים כי היו מנעולים עוד לפני כן אבל אין לכך הוכחות.
המנעול המצרי היה עשוי עץ כולו, כולל המפתח. רעיון שנשמר עד היום. המפתח המצרי היה בגודל של כף רגל, מה שכנראה הקשה על גנבים לפרוץ ????. בזמנים ההם נועדו המנעולים הללו לשמור על אביזרים או חללים דתיים בדרך כלל.

 

יש לכם שאלה שקשורה למאמר?

לחצו כאן למעבר לדף יצירת הקשר

תוכן המאמר היה מעניין או עזר לכם? שתפו אותו